בדיונים האחרונים שב ועלה הנושא של יציאת מצרים, והשאלה האם אנחנו יכולים לסמוך על הזיכרון ההיסטורי של אבותינו מלפני אלפי שנים. אף על פי שכבר כתבתי מספר פרקים בנושא, אני רוצה לשוב ולחדד את הדברים מנקודת מבט חדשה. אנשים באים וטוענים, אנחנו לא סומכים על הזיכרון וחוש הביקורת של אבותינו. אז אני רוצה לשאול את אותם אנשים שאלה פשוטה. מה הייתם עושים אם מישהו היה מציע לכם להתערב איתו על מיליון דולר, שלפני קרוב לאלפיים חמש מאות שנה היה ביוון העתיקה פילוסוף בשם סוקרטס. האם הייתם מסכימים להתערב על זה? אין לי ספק שכן. למה? מי אמר שהוא אכן היה? הרי לא אני ולא אתם ראיתם אותו או את קברו. ספרים הוא לא כתב, והיו אנשים בודדים שראו אותו לפני אלפי שנים. הוא חי בחברה עתיקה עם אמונות משונות של עובדי אלילים, וגם בכתבי תלמידיו יש כל מיני רעיונות משונים ביותר. התשובה היא, שלמרות הכל, לא יתכן שכל הפילוסופים היוונים וכל המסורת של »להמשך

בפרקים על יציאת מצרים עמדתי על העובדה שהיהדות היא הדת היחידה שטוענת על התגלות אלוקית וסדרה ארוכה של ניסים שנעשו לעיני קהל עצום של מיליוני אנשים. אין ספק שאם יצירת מיתוס מהסוג הזה היה אפשרי, האפשרות הזאת הייתה מנוצלת עד תום על ידי הדתות כולם. העובדה שמכל אלפי הדתות והמיתולוגיות שרחשו בעולם לא הייתה אפילו אחת שהצליחה ליצור משהו דומה, מוכיחה למעלה מכל ספק שמדובר במשימה בלתי אפשרית לחלוטין. הקביעה הזו, שתופעה מהסוג של יציאת מצרים איננה מופיעה בשום דת ומיתולוגיה בעולם נשמעת מאד יומרנית, אבל זו היא האמת הטהורה. אין, לא היה, ולא ייהיה לנצח. זהו מהלך בלתי אפשרי לחלוטין. בתגובה לטיעון הזה היו גולשים רבים שניסו למצוא דוגמאות דומות לניסים שנעשו לעיני קהל גדול בדתות אחרות. אבל, גם כמויות הידע העצומות שנמצאות במרחבי המדיה המקוונת לא הצליחו להניב ולו דוגמא אחת בודדה. אפס. הדוגמא היחידה שיכולה למראית עין להתמודד עם סיפורי התורה זה נסי »להמשך

כהמשך למאמרים הקודמים, אני רוצה להבהיר נקודה מאד חשובה. ברצוני ללהציג את השיטות שבהם מתמודדים מתנגדיו של וליקובסקי עם טיעוניו. והשיטה שלהם היא פשוטה מאד. במקום להתמודד עם הטיעון המרכזי של וליקובסקי, שאם נוזיז את התיארוך הכרונולוגי של מצרים בכמה מאות שנים נמצא התאמה מלאה בין התנ"ך לארכיאולוגיה, הם מעדיפים להתעסק רק עם החלק הפחות רציני של וליקובסקי, שעוסק באסטרונומיה. כל החיצים מופנים רק לנקודה הזאת, מתוך מטרה להסיט את הדעת מהנקודה המרכזית. מכל הרעיונות של וליקובסקי, יש בעיקר טענה אחת שהיא נכונה ללא ספק, וזה ההסטה של הכרונולוגיה. וכאן אני רוצה להדגיש נקודה מאד חשובה. אותי לא מעניין מי היה עימנואל וליקובסקי. אותי מעניינים הטיעונים שלו. ובנקודה הזאת הוא צודק ללא ספק. העובדה שהוא אמר גם דברים אחרים שאינם נכונים, נוגעת רק למי שבא לכתוב ביקורת על וליקובסקי ברמה האישית. אותי מענינים הרעיונות, ולא האנשים. מלבד זאת שאין ספק שוליקובסקי »להמשך

בואו נתאר לעצמינו את הסיפור הבא. השעה 12:00 בלילה. בתחנת המשטרה בתל אביב מתקבל צלצול טלפון בהול. על הקו עומדת אישה מבוהלת, שמדווחת לכונן על צרור יריות, שנשמע מתוך דירה בבניין משותף. עשר דקות לאחר מכן, השוטרים מוצאים את עצמם ליד דלת נעולה. שקט. עוד דפיקה, עוד שתיים, השוטרים פורצים את הדלת, ומציצים פנימה בזהירות. הם נכנסים לסלון. על הרצפה, ליד השולחן, שוכבת גופה מדממת. הם נכנסים למטבח, ושם הם מוצאים צעיר חיוור, על גופו רובה, ומפיו נודף ריח חריף של אלכוהול. הגופה והרובה נשלחים לזיהוי פלילי, והחשוד נשלח אחר כבוד לתא המעצר. לאחר מספר חודשים, נפתח משפטו של החשוד. התביעה מצדה, מביאה לבית המשפט את הנתונים שנמצאו בבדיקה הפלילית. ואלו הם. א. עשר דקות לאחר הרצח, החשוד והגופה היו לבדם בדירה נעולה. ב. בגופו של הנרצח נמצאו חמישה כדורים. ג. ברובה של החשוד היו חסרים חמישה כדורים. ד. הכדורים שנמצאו בתוך הגופה הם בדיוק מאותו סוג שהיו »להמשך

בפרק הקודם הראנו את ההבדל היסודי שבין סיפורי התנ"ך, לשאר סיפורי ההבל של האומות החשוכות, שבאותה תקופה היו עסוקים בהשתחוויה לפרות, בהקרבת קרבנות אדם, ובסיפורי בדים על פיות ומפלצות. בפרק הזה נלך שלב אחד קדימה. עכשיו נשאלת השאלה הבאה. נכון. אתה מוכיח שאכן אין דמיון בין סיפורי המקרא לאגדות ההזויות של שאר העמים. אבל אולי בכל זאת, היות ואנשים בזמן ההוא היו מאד תמימים, אז אולי סיפרו להם סיפור נחמד. או לחילופין, לקחו איזה סיפור שהיה בעבר הרחוק, והלבישו אותו בעטיפה מיסטית? השאלה המרכזית שעומדת לפתחינו היא, האם בעידן העתיק דבר כזה היה יכול לקרות. ובכן רבותי, לדעתי ישנה אפשרות מאד מאד פשוטה לבדוק את הטיעון הזה. לא צריך להיות גאון גדול כדי לבצע את הבדיקה הזו. הבדיקה הזו בנויה על עקרון אחד. אם אכן יצירת הסטוריה ניסית בעידן העתיק, הייתה פעולה ברת ביצוע, אין ספק שכל העמים ודתות כולם היו מנצלים את הפירצה הזאת. ומי שלא היה מנצל את זה, »להמשך

אחד העמודים המרכזיים שעליו נשענת תורת ישראל, זה סיפור יציאת מצרים. כפי שהבאתי את דברי הרמב"ן, שסיפור יציאת מצרים טומן בחובו את כל יסודות הדת היהודית, כולל בריאה, השגחה, ונבואה. אין ספק שאם נוכל להוכיח את סיפור יציאת מצרים יש בזה הוכחה מוחלטת לכל עיקרי היהדות כולם, עד האחרון שבהם. וכאן עולה השאלה הפשוטה, מי אמר שיציאת מצרים אכן הייתה. אולי זו בסך הכל אגדה עממית, כמו אלפי אגדות עממיות שהסתובבו בעולם העתיק, וחלקם גם בעולם המודרני, על מפלצות, פיות, שדים ורוחות? כדי לענות על שאלה זו, עלינו לסקור קצת אל עולם האגדות, לטייל קצת בעולמם הפלאי של הפיות, ללטף את המפלצות, ולעקוב ברטט אחרי עלילותיהם המדהימות של גיבורי המיתולוגיה. אחרי סיור קצר בעולם ההוא, נחזור אל ספר התנ"ך, נפתח אותו, ואז נראה את ההבדל העצום. או אז נראה שיציאת מצרים זו תופעה שאין דומה לה, וכל השוואה בינה לבין הררי ההבל הנוכריים, זו השוואה מטופשת, ילדותית, »להמשך

בפרק הקודם כתבתי שאני עומד להתחיל להיכנס לשאלה של מי אמר שיציאת מצרים אכן הייתה. אבל לאחר מחשבה החלטתי, שאי אפשר להיכנס לדיון הזה לפני שאני מביא את דברי הרמב"ן הידועים, שמבאר בטוב טעם את סיבת מרכזיותה של יציאת מצרים בתורה. בישיבות, דברי הרמב"ן האלו נחשבים לאחד הרעיונות הבסיסיים שכל יהודי צריך לדעת. רמב"ן שמות פרק יג   ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות. הנה מעת היות עבודה זרה בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה, מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון, כחשו בה' ויאמרו לא הוא, ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון (תהלים עג יא), ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר, יאמרו עזב ה' את הארץ. וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו, יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם, כי המופת הנפלא מורה »להמשך

בפרקים הקודמים הגענו למסקנה שיש בורא לעולם, וכי ההסתכלות הפשוטה בבריאה מראה שהאדם נברא כדי לעבוד את השם. בפרק הקודם ראינו שמלבד היהדות אין אף דת בעולם שבנויה על התגלות של הבורא לעם שלם. כל הדתות בנויות על נביא אחד. היהדות בנויה על עם שלם שראה ארבעים ואחת שנה של הנהגה ניסית לגמרי, מבלי שהיה להם צורך להאמין למישהו אחר. שלושה מליון נביאים. כעת הגיע הזמן לגשת ולדבר על היסוד המרכזי שעליו בנויה תורת ישראל. יסוד זה הוא שרשרת האירועים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, וארבעים שנות הנדודים במדבר. לפני שנגש לטפל בצורה יסודית בשאלות ש"מי אמר", קודם כל ברצוני להרחיב קצת את ההתבוננות על יציאת מצרים כשלעצמה. ראוי הוא היסוד הגדול של היהדות ודתות התנ"ך כולם, שנייחד לו כמה מילים. אירועי יציאת מצרים היו האירועים הנוראים, העצומים, והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה. אלו היו אירועים שאין להם שום דמיון בהיסטוריה האנושית. לא »להמשך